על ספרות אקולוגית ① |קוד המים

כדי להבטיח יישום אפקטיבי, הוקמה כעת עמודה "דיון ספרות אקולוגית" כדי להעביר מאמרים רלוונטיים ללמידה והחלפה~

מים זה דבר מאוד מוכר לנו.אנחנו קרובים פיזית למים, וגם המחשבות שלנו נמשכות אליהם.המים והחיים שלנו קשורים קשר בל יינתק, ויש אין סוף סודות, תופעות פיזיקליות וקונוטציות פילוסופיות במים.גדלתי ליד המים וחייתי שנים רבות.אני אוהב מים.כשהייתי צעיר, הלכתי לעתים קרובות למקום מוצל ליד המים כדי לקרוא.כשנמאס לי לקרוא, הסתכלתי למרחקים של המים והיתה לי תחושה מוזרה.באותו רגע, הייתי כמו מים זורמים, והגוף או הנפש שלי הלכו למקום רחוק.

מים שונים ממים.חוקרי טבע מחלקים את גופי המים לבריכות, נהרות, אגמים ואוקיינוסים.המים שאני רוצה לדבר עליהם הם בעצם על האגם.שמו של האגם הוא אגם דונגטינג, שהוא גם עיר הולדתי.אגם דונגטינג הוא האגם הגדול בלבי.האגמים הגדולים טיפחו אותי, עיצבו אותי והזינו את רוחי ואת ספרותי.היא הברכה הכי חזקה, רגשית ומשמעותית בחיי.

כמה פעמים "חזרתי"?הלכתי ליד המים בזהויות שונות, מסתכל אחורה על העבר, התבוננתי בשינויים של אגם דונגטינג בזמנים המשתנים, וחקרתי את המאפיינים יוצאי הדופן של המים.חיים ליד מים הם העדפה לרבייה וחיים של בני אדם.בעבר שמענו על המאבק בין בני אדם למים, שבו בני אדם לוקחים דברים מהמים.המים העניקו לארץ אגם דונגטינג רוחניות, מסיביות ומוניטין, וגם העניקו לאנשים קשיים, צער ונדודים.ההתפתחות המונעת על ידי אינטרסים, כמו חפירת חול, שתילת צפצפה אירו-אמריקאית שחורה, הפעלת מפעל נייר עם זיהום חמור, הרס גופי מים ודיג בכל הכוח (דייג חשמלי, מערך קסום וכו'), נוטה להיות בלתי הפיך, וכן עלות ההחלמה וההצלה היא לרוב גבוה פי מאות מונים.

הכי קל להתעלם מהדברים שהיו סביבך שנים וחודשים.ההזנחה הזו היא כמו חול שנופל למים, וללא התערבות של כוחות חיצוניים היא תמיד שומרת על יציבה שקטה.אבל היום, אנשים מבינים את החשיבות של הגנה על אקולוגיה ודו-קיום הרמוני עם הטבע."החזרת אדמות חקלאיות לאגמים", "שיקום אקולוגי" ו"איסור דיג של עשר שנים" הפכו למודעות ולפנימיות של כל לייקרס גדול.במהלך השנים רכשתי הבנה חדשה של הציפורים הנודדות, בעלי החיים, הצמחים, הדגים, הדייגים וכל מה שקשור לאגמים הגדולים באמצעות קשר עם עובדי שימור ומתנדבים.הלכתי בעקבות המים ביראה, חמלה וחמלה, חוויתי את הנוף של האגם הגדול בעונות ובמערכות אקולוגיות שונות.ראיתי גם מזג ונשמה רחבים יותר באנשים מאשר האגם הגדול.השמש, הירח, הכוכבים, הרוח, הכפור, הגשם והשלג על האגם, כמו גם השמחות, הצער, השמחות והצער של אנשים, מתכנסים לעולם מים פתוח וצבעוני, רגשי וצדיק.המים נושאים את גורל ההיסטוריה, והקונוטציה שלהם הרבה יותר עמוקה, גמישה, עשירה ומורכבת ממה שאני מבין.המים צלולים, מאירים את העולם, מאפשרים לי לראות אנשים ואת עצמי בבהירות.כמו כל הלייקרס הגדולים, צברתי כוח מזרימת המים, קיבלתי תובנה מהטבע, וצברתי חווית חיים ותודעה חדשה.בגלל הגיוון והמורכבות, יש תמונת מראה ברורה וחגיגית.מול הזרם, הלב שלי זורם בעצב ובעצב, כמו גם נרגש והרואי.כתבתי את "ספר קצה המים" שלי בצורה ישירה, אנליטית וניתנת למעקב.כל הכתיבה שלנו על מים עוסקת בפענוח הקוד למים.

הביטוי 'מכוסה בשמים, נישא על ידי הארץ' עדיין מתייחס לקיומם של בני אדם בין שמים וארץ, ולתפיסת כל החיים הטבעיים.ספרות אקולוגית, בסופו של דבר, היא ספרות של אדם וטבע.כל הייצור והפעילויות הכלכליות המתרכזות סביב בני אדם קשורות קשר הדוק לאקולוגיה טבעית.אז כל הכתיבה שלנו אינה צורת כתיבה טבעית, ואיזו פילוסופיית כתיבה עלינו להחזיק?חיפשתי את הפרספקטיבה הספרותית הטובה ביותר לכתוב עליה, הכוללת תוכן, נושאים וחקר נושאים שהם לא רק שרטוט של מים וחיים טבעיים באזור האגם, אלא גם השתקפות על הקשר בין בני אדם למים.למים יש קסם, המכסים שממה ושבילים אינסופיים, מסתירים את כל העבר והנשמות.אנו זועקים למים על העבר וגם על העתיד שהתעורר.

הרים יכולים להרגיע את הלב, מים יכולים לשטוף את האשליות.הרים ונהרות מלמדים אותנו איך להיות אנשים פשוטים.מערכת יחסים פשוטה היא מערכת יחסים הרמונית.לשקם ולבנות מחדש את איזון הטבע בצורה פשוטה והרמונית, רק כאשר כל המינים קיימים בצורה בריאה, בטוחה ומתמשכת יכולים בני האדם לחיות על פני כדור הארץ לאורך זמן.אנחנו אזרחי הקהילה האקולוגית, אזרחי הטבע, ללא הבדל לאום, אזור או עדה.כל כותב נושא באחריות להגן ולהחזיר לטבע.אני חושב שאנחנו רוצים 'ליצור' עתיד מהמים, היערות, שטחי העשב, ההרים וכל דבר על פני כדור הארץ, שבו יש את האמון והתלות הכנים ביותר בכדור הארץ ובעולם.

(הכותב הוא סגן יו"ר אגודת הסופרים בהונאן)

מקור: China Environmental News